בעידן של משבר אקלים, ניהול תחומי חברה וסביבה אינם עוד ערוץ פילנתרופי, אלא ערוץ אסטרטגי לניהול סיכונים ומינוף הזדמנויות בארגונים עסקיים. ערוץ הESG הופך לפופולארי יותר ויותר  בקרב משקיעים, ככלי להערכת ניהול תחומי סביבה, חברה וממשל תאגידי.

עד לאחרונה, נראה היה שESG הינו קונצנזוס, כלי מוכר ומוסכם המאפשר למגזר העסקי להתנהל באופן סביבתי חברתי.  אולם בחודשים האחרונים נשמעים גם קולות אחרים וספקניים.

טריק פנסי, עד 2019 מנהל השקעות ESG בבלקרוק, היה בין הראשונים להרים את הכפפה. לדבריו התמקדות בדירוגי ESG של ארגונים מהוה "פלסבו", עלה תאנה המאפשר לארגונים להמשיך להתנהל מבלי להתחייב להשפעה סביבתית וחברתית, על ידי שינוי מהותי. יתרה מזו, לטענתו לעיתים רבות נתוני הESG אינם מהימנים ומייצרים הערכות מוטות.

אין ספק כי הערכות ESG עדיין אינן מושלמות. לעיתים חסרים נתונים גולמיים בנוגע להתנהלות ארגונים, למשל רק כרבע מן הארגונים בעולם מדווחים היום באופן מלא על פליטות הפחמן שלהם, ע"פ נתוני הבנק העולמי. יתכן אף כי בהיעדר פיקוח, או אימות צד שלישי, חלק מהחברות מייצרות "גרינווש", במכוון או שלא במכוון. כתוצאה מכך, דירוגי הESG מבוססים לעיתים על הערכות חסר, והשקעות ESG לא בהכרח מנותבות לארגונים בעלי הביצועים הסביבתיים ביותר. אולם, כמו תמיד אויבו של "הטוב" הוא "הטוב מאד".  גם אם יש מקום לשיפור, האימוץ של פרקטיקות ניהול ודיווח ESG, דוחפות ארגונים לשיפור ביצועים סביבתי, חברתי ותאגידי, ומסייעות לכוון השקעות לכל הפחות לכיוון הנכון. האם מישהו מאיתנו יכול היה לתאר לעצמו לפני כעשור,  כי ארגון יוערך פיננסית ע"פ כמות הזיהום שהוא מייצר, או על פי כמות הלהט"ב בדירקטוריון?

ביקורת אחרת נוגעת לשפע דירוגי הESG המציף את השוק, המקשה על משקיעים להעריך את ביצועי הESG של חברות. לא אחת,  ניתן למצוא מספר דירוגים שונים וסותרים עבור חברה אחת. על אף כי חוסר הקונסיסטנטיות בין הדירוגים נתפס כחסרון, זוהי גם הזדמנות לקבל פרספקטיבה רחבה יותר על כל חברה. בעוד שדירוגים מסוימים נותנים דגש לניהול סיכונים, אחרים נותנים משקל גבוה למדיניות אקלים או יחס לעובדים, ומייצרים תמונת מבט משלימה, המשקפת טווח רחב של דעות וסדרי עדיפויות. בכל מקרה, יש לזכור כי דירוגי הESG מהווים כלי עזר לקבלת החלטות ניהוליות בקרב מוסדות פיננסים, אולם אינם מחליפים ניתוח מקיף ושיקול דעת משלים.

בשוק הישראלי, החברות הבינ"ל מובילות את מגמת ה ESG, אולם מרבית החברות המקומיות עדיין אינן דוברות את השפה. משקיעים מתקשים למצוא נתוני ESG, והתחום עדיין בחיתוליו. במקרים רבים חסרים נתונים גולמיים, וגם כאשר הם מופיעים, היעדר סטנדרטיזציה ונהלי דיווח מוסכמים מקשה על השוואה בין הדיווחים. עם זאת, בהתאם למגמות הבינ"ל, הכרזות פורצות דרך של גופים פיננסים מובילים בגלזגו, הצהרת הכוונות של הרגולטורים הפיננסים, וכמובן הרצון למשוך משקיעים בינ"ל, סביר להניח כי השוק הישראלי יעבור בקרוב לשלב הבא, ואנו צפויים לראות יותר ויותר חברות ישראליות המציגות דיווחי ESG ומדורגות בהתאם.

הביקורת על הESG מהווה שלב התפתחות טבעי, הממחיש עד כמה התבססה תפיסת הESG בעולם, באופן המאפשר בחינה ביקורתית.  עם זאת, יש לזכור כי דירוגי הESG משקפים התנהלות של ארגונים המוערכת באופן סובייקטיבי. כלי המאפשר למשקיעים לתעדף חברות, לא לפתור את בעיות העולם.

גלית קניגסברג,"הזירה הסביבתית, הזירה הפיננסית"