בעידן של אי-ודאות גוברת, הצורך באסטרטגיה ארוכת טווח בעסקים ובהשקעות הופך קריטי מתמיד. שינויים טכנולוגיים מהירים, אתגרים סביבתיים, מלחמות ושיבושים גלובליים מדגישים את החשיבות של תכנון לטווח הארוך מאוד ביתר שאת ואכן רבים מנסים לפצח את סוד ההצלחה ארוכת הטווח בעסקים. גישת ה-ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) עשתה דרך ארוכה בניסיון לשלב שיקולים ארוכי טווח בניהול עסקי ואכן שינתה את מערכות היחסים בין משקיעים וחברות אך כמגמה היא נוטה להתכנס לכדי פרקטיקה של ציות (compliance), ולאו דווקא ממלאת תפקיד של מנוע לחדשנות ויצירת ערך מתמשך. חשיבה לטווח ארוך מאוד מתייחסת להתבוננות מעבר למחזורים העסקיים הרגילים, תוך התמקדות באופק של עשרות ואף מאות שנים קדימה. גישה זו מאפשרת לארגונים ולמשקיעים לא רק להגיב לשינויים, אלא לצפות אותם ולעצב את העתיד.

תכנון לטווח ארוך מאוד מספק יתרונות משמעותיים לעסקים ולמשקיעים. ראשית, הוא מגביר את סיכויי ההישרדות של החברה. חברות עם חזון ארוך טווח בונות חוסן ויכולת הסתגלות, המאפשרים להן לצלוח משברים ושינויים דרמטיים בשוק. שנית, חשיבה ארוכת טווח מאפשרת לחברות לזהות ולנצל הזדמנויות עסקיות חדשות, ולהתאים את עצמן לשינויים טכנולוגיים וחברתיים. היא מעודדת השקעה במחקר ופיתוח ובחדשנות, שעשויים לא להניב תוצאות מיידיות אך בעלי פוטנציאל לשינוי משמעותי בעתיד. לבסוף, כפי שמדגיש ויליאם מקאסקיל ב"מה אנחנו חייבים לעתיד", ההשפעה של חשיבה ארוכת טווח היא משמעותית הרבה יותר מבחינת אימפקט. היא מאפשרת לנו לשקול את ההשפעות המצטברות של פעולותינו על הדורות הבאים, לפעול באופן אחראי יותר כלפי החברה והסביבה ובכך להשפיע, לעיתים באופן אקספוננציאלי, לא רק על האנשים החיים כיום אלא גם על המליונים שיחיו פה בעתיד.

למרות היתרונות, יצירת אסטרטגיה לטווח ארוך מאוד היא מאתגרת מאוד. ברמת האסטרטגיה חוסר ודאות הוא אחד המכשולים העיקריים. אירועים בלתי צפויים, או "ברבורים שחורים", כמו המצאת המכונית או מגפה עולמית, יכולים לשנות את כללי המשחק באופן דרמטי ולהכשיל אסטרטגיה. ברמה הפרסונלית של המנהלת או המשקיעה - הטיית ההווה, כפי שתוארה על ידי כהנמן וטברסקי, מהווה אתגר נוסף - אנו נוטים להעדיף סיפוקים מיידיים על פני תגמולים עתידיים, גם כשאלה האחרונים גדולים יותר וכך קשה לנו לקבל החלטות שיתרמו לטווח הארוך על חשבון רווחים מיידיים. בנוסף, מדידת ההצלחה בטווח הקצר, כמו דו"חות רבעוניים, ותמריצים אישיים המבוססים על הצלחות קצרות טווח מקשים על מנהלים לאמץ גישה ארוכת טווח. יתרה מזאת, הלחץ התחרותי והצורך להגיב במהירות לשינויים בשוק עלולים לגרום למנהלים להתמקד בשרידות קצרת טווח על חשבון תכנון ארוך טווח. כמו כן, הקושי בחיזוי מגמות עתידיות והערכת השפעתן על העסק מהווה אתגר משמעותי בבניית אסטרטגיה ארוכת טווח אפקטיבית.

למרות שגישת ה-ESG הפכה במקרים רבים לכלי ציות, היא עדיין מספקת מסגרת חשובה להרחבת ניהול הסיכונים לטווחים ארוכים יותר. האתגר הוא להחזיר אותה למקומה כאסטרטגיה המספקת יתרון עסקי ולא רק כלי ציות. הספר הקלאסי "לנצח נבנו" מציע תובנות מחברות שהצליחו להחזיק מעמד מעל 100 שנים. אלה כוללות שמירה על ערכי ליבה לצד גמישות לשינויים, פיתוח מנהיגות מתוך החברה, ושאיפה מתמדת לשיפור. הספר גם מדגיש את חשיבותם של BHAGs) Big Hairy Audacious Goals) - יעדים שאפתניים ארוכי טווח המניעים את הארגון קדימה, ואת הצורך בתרבות של ניסוי וטעיה המעודדת למידה מתמדת וחדשנות. סיימון סינק, ב"המשחק האינסופי", בדומה, מציע שינוי מיינדסט למנהלים. במקום לחשוב על "ניצחון" בעסקים, הוא מעודד חשיבה על "המשך המשחק" - יצירת ערך מתמשך ובניית חוסן ארגוני. סינק מדגיש את חשיבותה של "מטרת-על" (Just Cause) - חזון ארוך טווח המניע את הארגון מעבר לרווחים קצרי טווח, ואת הצורך ב"גמישות אסטרטגית" - היכולת לשנות אסטרטגיות מהותיות כדי לשרת את המטרה ארוכת הטווח.

ישנן גם שיטות פרקטיות שעוזרות לכוון את האסטרטגיה לטווחים ארוכים יותר כגון תהליך שיטתי של חקר העתיד, המשלב ניתוח מגמות, Backcasting (תכנון לאחור מעתיד רצוי), ניתוח תרחישים עתידיים וחשיבה יצירתית.  Foresight היא דוגמה לדרך בה ארגונים יכולים לזהות הזדמנויות ואיומים פוטנציאליים, לפתח אסטרטגיות גמישות, להיערך טוב יותר לעתיד לא ודאי ולהיות פרואקטיביים יותר בעיצוב עתידם. שיטות מדידה שונות יכולות לתמרץ מנהלים לפעול גם לטובת הטווח הארוך ואכן אנו רואים כי ארגונים רבים בעולם עוברים ממדידה של Key Performance Indicators (KPIs) למדידה של (Objectives and Key Results (OKRs שנועדו לדחוף את הארגון קדימה ולעודד חדשנות. בעוד ש-KPIs מודדים ביצועים נוכחיים, OKRs מכוונים לעתיד ומתמקדים בשינוי ושיפור. OKRs (Objectives and Key Results) מעודדים חשיבה ארוכת טווח על ידי הצבת יעדים שאפתניים ומדידים שמתפרסים על פני טווחי זמן ארוכים יותר. הם מאפשרים לארגונים להגדיר מטרות גדולות ומאתגרות, תוך פירוקן ליעדי ביניים מדידים, מה שמאפשר לשמור על מיקוד ארוך טווח תוך מעקב אחר התקדמות בטווח הקצר.

ניתן לשאוב השראה גם מתחומים שאינם עוסקים ישירות בניהול. תרבויות עתיקות שמשגשגות לאורך שנים מיישמות כמה כלים שיכולים להטמע גם בניהול חברות. "חוק הדור השביעי" של הילידים האמריקאים לדוגמה, מנכיח את העתיד בכך שהוא מחייב לשקול את ההשפעה של החלטות על שבעה דורות קדימה. ביהדות, שנת השמיטה מספקת מודל למחזוריות ארוכת טווח בניהול משאבים. ניתן גם ללמוד ממושג ה"מוקה" ביפן - התמקדות במלאכה או במקצוע לאורך דורות, המדגיש את חשיבות המומחיות והמצוינות ארוכת הטווח. כמו כן, גישת "החוכמה של הטבע" (Biomimicry) מציעה ללמוד מפתרונות ארוכי טווח בטבע ליישום בעסקים. ברמה הפרסונלית - כלכלה התנהגותית מציעה כלים מעשיים, כמו תרגיל "הנכחת העתיד" - התבוננות בדמות מבוגרת של עצמנו כדי לעודד חשיבה ארוכת טווח. לחילופין, יצירת כללי ברירת מחדל שדואגים לעתיד, כמו העלאה אוטומטית של אחוזי ההפרשה לפנסיה עם עליית השכר ויכולה לעזור להתגבר על הטיות קצרות טווח.

עוד כלים כמו כלכלה התנהגותית כמו נאדג'ים, התחייבות מראש, מסגור וחשבונות מנטליים יכולות גם הם להירתם לטובת יצירת אסטרטגיה לטווח הארוך מאוד ללא ספק מציבה אתגרים משמעותיים, אך חשיבותה הן לעסקים והן ליצירת אימפקט וקיימות היא קריטית. כבר קיימות מספר גישות וכלים לחשיבה ארוכת טווח, אך חשוב שהקהילה העסקית תמשיך לפתח ולשכלל פתרונות לניהול ארוך טווח. האתגר הוא לא רק בפיתוח כלים אלה, אלא גם בהטמעתם בתרבות הארגונית ובתהליכי קבלת ההחלטות היומיומיים. זה דורש שינוי תפיסתי עמוק, מעבר מחשיבה על רווחים רבעוניים לחשיבה על השפעה בת-קיימא לאורך עשורים.

עם זאת, המאמץ הזה חיוני לא רק להבטחת שרידותם של עסקים בודדים, אלא גם לתיקון מערכתי של הקפיטליזם ויצירתו של עתיד בר-קיימא ומשגשג. ארגונים שיצליחו לאמץ גישה זו יהיו לא רק חסינים יותר בפני זעזועים עתידיים, אלא גם יוכלו להוביל את השינוי החברתי והסביבתי הנדרש. בסופו של דבר, חשיבה לטווח ארוך היא לא רק אסטרטגיה עסקית, אלא גם הזדמנות ליצור אימפקט משמעותי ומתמשך על החברה והסביבה, תוך הבטחת עתיד טוב יותר לדורות הבאים.

מיכל פוניה אלכסנדרון מובילה את פורום אימפקט במכון ומזמינה את המתעניינים בנושא לשיח נוסף ופיתוח המחשבה בתחום בדף הלינקדאין שלה:

https://www.linkedin.com/in/michal-fonea-alexandron-5003082/