הכנס דן בכלכלת ישראל בתקופת המלחמה, בהתמודדות של ארגונים מסקטורים שונים עם האתגרים של תקופה זו ובהשפעתם על החוסן של החברה הישראלית. כמו כן, בכנס התקיים פאנל שעסק במודלים חדשניים של מימון חירום לעסקים ולסטארטאפים המהווים מענה לשיבושים שנוצרו בשל המלחמה תוך דגש על שיתופי פעולה רב מגזריים.
מאז 7 באוקטובר 2023, המשק הישראלי מתמודד עם מציאות קשה ומורכבת הנובעת מהמשבר הביטחוני המתמשך ומההשלכות הכלכליות שלו. בנובמבר 2024 נערך בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב כנס מיוחד של פורום אימפקט סביבתי וחברתי במכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי שמטרתו הייתה לדון בכמה מהאספקטים המרכזיים של ההתמודדות המאתגרת.
בפתיחת הכנס נשאה דברים מנחת הכנס, מיכל פוניה אלכסנדרון, מנהלת פורום אימפקט סביבתי וחברתי במכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, שאמרה: "המלחמה מציבה אתגרים חסרי תקדים בפני הכלכלה הישראלית, אך היא גם חשפה את התפקיד האדיר של המגזר העסקי בזמנים קשים ואת האחריות המוסרית של חברות כלפי החברה הישראלית. נחשפנו היום לא רק לאתגרים הכלכליים הניצבים בפנינו, אלא גם לדרכים שבהן עסקים וחברות בישראל נרתמו לעשייה – חלקם בדרכים יוצאות דופן. כולנו יודעים שהמשבר הזה יותיר את חותמו על הכלכלה, אך אם נצא ממנו עם אחריות חברתית מוגברת, מחויבות לעובדים ורצון אמיתי לבנות כלכלה שמקדמת את החברה הישראלית כולה, נוכל להפוך את האתגר להזדמנות."
כלכלת ישראל בראי המלחמה
ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב וחבר מועצת העיר תל אביב יפו, התייחס בהרצאתו לכך ש "כלכלת ישראל תלויה על בלימה. ההון האנושי בישראל הוא גורם הייצור החשוב ביותר וצריך לטפח אותו. במקום זאת משקיעים כספים במערכת חינוך ללא לימודי ליבה שתהפוך את ישראל לנכה כלכלית. מדינת ישראל אינה עשירה באוצרות טבע. לכן ההון האנושי הוא גורם הייצור החשוב ביותר בה. המפתח להשבחת ההון האנושי הוא מערכת חינוך חזקה. מצב מערכת החינוך בישראל הוא בכי רע. במבחנים בינלאומיים התלמידים בישראל מדשדשים מאחור, ובנוסף מרבית התלמידים החרדים בכלל לא לומדים לימודי ליבה ואינם משתתפים במבחנים. מצב זה שם כבר עכשיו את כלכלת ישראל על בלימה. 40 שנים קדימה קרוב לחצי מילדי ישראל בגילאי 0-14 יהיו חרדים. ללא לימודי ליבה וללא שיפור דרסטי במערכת החינוך לא תהיה שום אפשרות לקיום כלכלה מתקדמת. מי שמתעלם מכך טומן את ראשו בחול ושוכח שגם בלי כלכלה מתפקדת אין ביטחון".
אחריות גלובאלית, מחויבות מקומית - איך עסקים שומרים על יציבות ותורמים לחוסן הישראלי בזמן מלחמה
בלה אברהמס, סמנכ"לית קשרי קהילה וחברה ב"אינטל ישראל", סיפרה על פעולותיה של החברה לאחר פרוץ המלחמה. "המשימה של ארגון עסקי היא לא לבחור בין תמיכה בחוסן הכלכלי והחברתי לבין דאגה לעסק, אלא לשלב בין השניים," אמרה. לדבריה, "אינטל" גאה בתפקודה, ולמרות הקשיים, מרכזי הפיתוח והייצור בישראל עמדו ביעדים העסקיים. "מעולם לא החמצנו משלוחים או מועדי פרויקטים, ואנחנו נחושים שזה ימשיך כך," אמרה.
אברהמס סיפרה שכבר ביום בו פרצה המלחמה, "אינטל" נרתמה לסייע לעובדים, לעובדות ולבני משפח ותיהם, שרבים מהם גויסו למילואים, פונו או אף נפגעו ישירות. בהמשך, בשבועות הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה, התקבלו ב"אינטל" פניות רבות לעזרה. החברה נרתמה וסייעה במגוון דרכים, כגון אספקת מחשבים למפונים, האקתון למציאת פתרונות נגישות עבור אנשים עם מוגבלויות, תקציבים לסטארט-אפים באגרוטק כדי לסייע לשיקום החקלאות בקיבוצים, תוכנית סיוע לסטודנטים שהתקשו לחזור ללימודים ועוד, כל זאת בתמיכה רבה של "אינטל" העולמית.
חמ״ל סיוע טכנולוגי
ערן רוזן, מוביל את תכנית העמותות במאנדיי (monday.com) התייחס בהרצאתו לכך ש "מאז ה-7 באוקטובר, ארגוני הסיוע בישראל סיפקו סיוע חיוני למיליוני אזרחים. הם הגיבורות והגיבורים האמיתיים של המצב," שיתף ערן רוזן, שמוביל את תכנית העמותות של מאנדיי ברחבי העולם. "כחלק מתכנית העמותות וצוות החירום של חברת מאנד יי, התגייסנו לסייע להם. הפלטפורמה של מאנדיי סיפקה תשתית טכנולוגית מתקדמת לכ-500 חמ״לי סיוע בזמן אמת, קיצרה משמעותית את זמני התגובה ושיפרה את התיאום בין הארגונים השונים. בזכות הפלטפורמה, 19 אלף מתנדבים יכלו לתת מענה יעיל למעל 400 אלף בקשות לעזרה מאזרחים. תמיכה בעמותות היא חלק בלתי נפרד מה-DNA של החברה שלנו. אנו גאים לסייע ביום-יום לעשרות אלפי עמותות בישראל ובעולם באמצעות הפלטפורמה שלנו."
ראיון: אתגרי ענף הבנייה והנדל״ן לאור מלחמת חרבות ברזל
אחד מהענפים שנפגעו יותר מכל במלחמה, הוא הנדל"ן. נמרוד בוסו, העורך הראשי של "מרכז הנדל"ן", ראיין בכנס את אלי רוזנטל, מנכ״ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, שסיפר בין השאר על תרומת הענף להתמודדות עם משבר המפונים. לדבריו, יזמים וקבלנים העמידו אלפי דירות ריקות, בעיקר בפרויקטים להשכרה, לטובת מפונים, גם ללא תמורה כספית.
רוזנטל סיפר על המחסור הקשה בעובדים, מאז 7 באוקטובר, בשל האיסור על עבודת פלסטינים. "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הרשויות ועם המדינה כדי לייבא עובדים זרים ולשמור על קצב בנייה תקין", אמר, אך לדבריו עדיין חסרים כ-50 אלף עובדים בענף. המשבר, כך ציין רוזנטל, צפוי להמשיך לגרום לעיכובים במסירת דירות, להקטין את מספר התחלות הבנייה ולהשפיע על המחירים בעתיד הקרוב. "אני ממליץ למי שרוצה לקנות דירה לא לחכות... הביקוש הרבה יותר גדול מההיצע, שהולך ומצטמצם, ועלויות הבניה הולכות ועולות", סיכם.
פאנל החדשנות בחזית של מימון החירום
אירה פרידמן, בכירה בשוק ההון ומומחית להשקעות אימפקט, הנחתה את הפאנל והתייחסה לכך ש: "מימון, במהותו, מהווה את החמצן החיוני לפעילות הכלכלית במשק ולגלגלי הכלכלה, במיוחד בתקופות פגיעה כלכלית מתמשכת אותה חווים בתקופת המלחמה ענפים רבים ומגוון אוכלוסיות. בזמן המלחמה גובר הצורך במקורות המימון מצד אחד ומאידך, לאור המצב, אי הודאות עולה והפרמטרים עליהם מתבססים הבנקים, נותני האשראי וקרנות ההשקעה כגון: יכולת ההחזר, בטחונות, הנתונים העסקיים מושפעים ומשקפים הרעה. היום הייתה לנו ההזדמנות לפגוש את השחקנים בשוק המימון אשר נכנסו מתחת לאלונקה ונתנו מענה חדשני לפער העצום הזה בין המציאות לבין "תורת המימון של זמנים רגילים" – גוף אשראי חוץ בנקאי חברתי אשר פיתח מסלולי השקעה מותאמים לאוכלוסיות אשר נפגעו בתקופת המלחמה, חברת טכנולוגיה פיננסית המאפשרת קבלת הלוואה באופן מהיר בזכות הטכנולוגיה מודל של מימון משולב Blended Finance המאפשר הקטנת סיכון, קרן הון סיכון עם סיפור ייחודי אשר הוקמה עם תחילת המלחמה אשר גייסה 20 מיליון דולר והעניקה השקעה ל- 18 חברות סטאר אפ מתוך הסתכלות לטווח בינוני – ארוך ושיקום עתידי למרות ההאטה והקיפאון בחברה בהווה, למשל, בגלל המנכ"ל של הסטארט אפ במילואים".
שגיא בלשה, מנכ״ל "עוגן", קרן הלוואות חברתית ללא מטרת רווח, סיפר כיצד בעזרת מודל המשלב תרומות עם השקעות אימפקט וקווי אשראי בנקאיים, הצליח הארגון לגייס מאז פרוץ המלחמה כ-500 מיליון ₪ ולסייע לעסקים רבים. "אני כמנכ״ל לא נמדד בשורת הרווח, וזה הבדל מאוד גדול ביני לבין כל בנק וגוף אשראי אחר. אנחנו כאן כדי לעזור למי שלבנקים קשה לעזור להם", סיפר, "אנחנו נותנים הלוואות לשלוש אוכלוסיות עיקריות: משקי בית, עסקים קטנים ועמותות. אלה הן שלוש אוכלוסיות שיותר קשה להן לקבל הלוואות במערכת הבנקאית או החוץ בנקאית".
יוזמה דומה מתקיימת בחברת "ביזי פיננסים", חברת טכנולוגיה פיננסית (פינטק) המתמחה במתן הלוואות מהירות לעסקים קטנים. מנכ"ל החברה, סער זכריש, מתאר: "גוף פילנתרופי משמעותי פנה אלינו במטרה לסייע לעסקים שנפגעו מהמלחמה. הם הציעו מודל חדשני - הגוף לוקח על עצמו חלק ניכר מהסיכון ומסבסד את עלות ההלוואה ללקוח. במקרה של חדלות פירעון, התורמים הם הראשונים לספוג את ההפסד. המודל הזה אפשר לנו להגדיל משמעותית את היקף האשראי ולהציע תנאים שהמערכת הבנקאית המסורתית אינה מסוגלת להציע - ריבית מסובסדת ואטרקטיבית, ובזכות הטכנולוגיה שלנו - גם מהירות חסרת תקדים באישור ובהעברת הכספים: דקות ספורות להגשת בקשה ושעות בודדות לקבלת המימון, בניגוד לתהליך מסורבל של שבועות במערכת הבנקאית. עד כה העמדנו הלוואות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים למאות עסקים מהדרום ומהצפון, כולל עסקים של חיילי מילואים ועסקים שהכנסותיהם נפגעו כתוצאה מהמלחמה."
חן לינצבסקי, שותף מנהל בקרן הון סיכון "איירון ניישן", שהוקמה לאחר פרוץ המלחמה, סיפר על היוזמה, אליה נרתמו מאות בכירים בתחום ההייטק: "המטרה הייתה לתת מימון לחברות בתחילת הדרך, שלא הצליחו להשלים את תהליכי הגיוס שהן החלו לבצע, בגלל המלחמה", סיפר. לדבריו, הקרן גייסה 20 מיליון דולר והשקיעה תוך שנה ב-18 חברות, שחלקן כבר עומדות בפני סבבי הגיוס הבאים שלהן.
סיכום
יאיר סרוסי, יו"ר מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, סיכם את הכנס ואמר כי "ביום האסון של השבעה באוקטובר התגלתה החברה האזרחית בגדולתה. החלו לקום חמ״לים אזרחיים. שיתופי פעולה בין חברות עסקיות לעמותות וליחידות בצבא כדי לתת מענה מהיר לצרכים הדחופים. החברה האזרחית בישראל הוכיחה מהירות תגובה ויזמות שאין כמוה בעולם. שנה אחרי והחברות הגדולות רתומות לסייע לשיקום יישובים בעוטף ופרויקטים חברתיים רבים . פעילות אימפקט שאיש מאתנו לא שיער שנעסוק בה בהיקפים כאלו. אבל המלחמה המתמשכת פוגעת בכלכלה ובעיקר בחלשים, העסקים הקטנים, העצמאים ומשפחות החיילים. אלו נושאים שהממשלה תהיה חייבת להקדיש להם משאבים של כסף ויכולות ניהול".
צילום תמונות: יעל צור
לצפייה בהקלטת הכנס: