כלכלה בין דורית

כיצד חילופי דורות, העברת הון ועלייתם של דור ה-Y ודור ה-Z משנים את הכלכלה והערכים שמובילים אותה?

אחד האתגרים הגדולים החדשים הצפויים בעולם בשנים הקרובות מכונה "העברת ההון הגדולה". דור ה'בייבי בומרס' מתקרב לגיל פרישה והוא יעביר את הניהול בחברות המשפחתיות לדור הבא. רבע מהחברות הציבוריות בעולם הן חברות משפחתיות ולפיכך יש כאן אירוע ענק.

כך פתחה מיכל פוניה אלכסנדרון, מנהלת פורום אימפקט במכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי את הכנס שערכנו במשותף עם מכון רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים, כדי לבחון את חילופי הדורות.

מיכל, על סמך עבודתה בארגון של האו"ם שעובד עם משקיעים, הציגה את התובנה שמשקיעים עובדים לטווח הקצר, בעוד שכדי לייצר אימפקט, יש צורך בהשקות לטווח ארוך, השקעות שיבטיחו קיימות.

בתחילת הכנס עסקנו בניתוח על מה עושה השינוי הבין דורי לשוק העבודה ולדרך שבה אנחנו מתנהגים כצרכנים.

ליאור פרנקל, יזם ויוצר בתחומי עולם העבודה והניהול דיבר על הציפיות של העובדים.

הסמכות כבר אינה מה שהייתה פעם, העובדים בדור המילניאס הרבה יותר מתווכחים ולא צייתנים. הם מצפים מהמנהלים שלהם להוריד דיסטאנס, אחרי שהם רואים מנהיגים משתטים בטיק טוק ברמה יומית.

הצעירים מתנהלים ברשת היכרויות לחיפושי עבודה – לינקדין והם מאד אינדיבידואליסטים והמחשבה הראשונה שמנחה אותם היא 'מה יוצא לי מזה'.

למעסיקים יש אתגר גדול כיצד לעודד אצל העובדים יותר מוטיבציה, אחרי שכבר נתנו להם כמעט 'הכל' – כסף, מניות ובית קפה בחלל העבודה.

לדבריו הצעירים רוצים היום שקיפות (לא להיות האחרונים ששומעים על מה שקורה במקום העבודה שלהם), רוצים להיות מעורבים בקבלת החלטות, רוצים גמישות, רוצים שיראו אותם ויעריכו אותם וגם רוצים וחייבים להתפתח.

הוא הציג נתונים שלפיהם עובדים מעניקים היום הרבה יותר חשיבות ליחסי העבודה ולשביעות רצון ממנהל ישיר, מאשר לשכר (שבעבר עמד כשיקול ראשון). הוא סיכם: "אנחנו במצב שבו החוזה הלא רשמי בין העובדים למנהלים מתעדכן כל שנתיים שלוש".

אייל גפני, מנכ"ל בנק ONE ZERO דיבר על ציפיות הצרכנים. לדבריו הפער הבין דורי הוא לא פער טכנולוגי, אל פער של ציפיות. הדור החדש לא מוכן לחכות יותר לשום דבר והוא רוצה הכל כאן ועכשיו – שקיפות, שירות וכו'.

הבנק הדיגיטלי  שהוא מנהל, מתמודד עכשיו, לדבריו עם הציפיות של הדור החדש גם בתחום הכסף והבנקאות, עם לקוחות שרוצים שיתנהגו אליהם אחרת.

אייל סיפר, כי אחת הדרכים החדשות לענות על הצורך הזה תהיה באמצעות חיבור של הלקוח עם כלי הבינה המלאכותית (הצ'אט) באמצעות האפליקציה של הבנק. בדרך זו הלקוחות יוכלו בצורה מאובטחת לשתף את הצ'אט במידע פיננסי מאובטח ולהיעזר בו בקבלת החלטות פיננסיות.

דווקא משקלן הגבוה של החברות המשפחתיות, עשוי לתת תקווה מסויימת. ד"ר נאוה מיכאל צברי, מנהלת מרכז רעיה שטראוס, הדגישה בפתח פאנל שהנחתה, שהייחוד של עסקים משפחתיים הוא בכך שהם מנהלים מערכות יחסים ארוכות ואינם חושבים כל הזמן רק על הרבעון הקרוב.

בפאנל שכותרתו הייתה – העברת הון, אחריות וערכים משתנים, שיחה פתוחה עם נציגים משני דורות, ניסינו לברר האם נתינה עוברת בין הדורות בעסק המשפחתי וגם להעניק עצה לעסקים לא משפחתיים, כיצד לעשות זאת נכון.

בפתח הפאנל הציגה ד"ר נאוה מיכאל צברי את משתתפיו: אמה – רעיה שטראוס (יזמית חברתית, פילנתרופית ואשת עסקים), יודי יובל רקנאטי (מייסדת ונשיאת נט"ל, מייסדת ויו"ר קבוצת גנדיר) ובתה נעה יובל מעוז (חברת הנהלה בקרן גנדיר), נעם לאוטמן (יו"ר דלתא גליל תעשיות ויו"ר קרן לאוטמן על שם אביו המנוח דב לאוטמן) ואבנר סטפק מבעלי בית ההשקעות מיטב, שאביו צבי סטפק ישב בין הצופים באולם.

נאוה הציגה את המשתתפים כאנשים שעסוקים בעשיית הטוב כבר שנים רבות, עוד הרבה לפני שהחל השיח על אימפקט וגם מכירים היטב אחד את השני וקשורים זה לזה.

השאלה הראשונה שהופנתה למשתתפי הפאנל הייתה 'מה הם קיבלו כדור המשך בנתינה'?

יודי רקנאטי דיברה על כך שכבר כילדה בגיל 6-7 קיבלתי בבית את המסר שלמשפחה שלנו יש תפקיד מעבר ללהיות אנשי עסקים. משפחה 'שיש לה', צריכה גם להסתכל החוצה. בחרתי בכיוון הזה – הדרכתי בצופים, סיימתי קורס קצינות ובחרתי מקצוע של מטפלת באמצעות אומנות. תמיד ידעתי שאני רוצה לעשות משהו בעל משמעות. נעה בתה הוסיפה שהדור שלה לוקח את הדברים שלב אחד קדימה. "הוא מביא את ה'איך'. איך משתמשים במשאבים, כדי לקדם שינוי חברתי."

רעיה שטראוס דיברה על חינוך שקיבלה בבית. חינוך לנתינה. הוריה שהקימו את מחלבות שטראוס מרפת קטנה בחצר ביתם, גרו בצמוד למפעל והם סייעו לעובדים שלהם – עולים חדשים שהגיעו לארץ חסרי כל, הן בהלוואות, הן בעריכת שמחות משפחתיות בחצר משפחת שטראוס ואפילו בהקמת חדר אוכל במפעל. הראשון מסוגו אז.

נעם לאוטמן סיפר על בית שחינך לצניעות. "למרות שלא היה חסר כלום, הכסף לא הוצג כמטרה. היינו האחרונים לקנות טלויזיה צבעונית ומכשיר וידאו כשהם יצאו לאוויר העולם". גם נעם סיפר שידע תמיד שירצה להיות מעורב בנתינה.

אבנר סטפק סיפר על אביו צבי, שעוד הרבה לפני שהקים בית השקעות, היה מורה ולכן בבית לא היה כסף, אבל היה חינוך וערכים שהובילו לעיסוק בפילנתרופיה. "דווקא בגלל שלא גדלנו עם הרבה כסף, זה הפך אותנו לכאלה שייתנו חלק נכבד מכספם לאחרים".

בשלב הבא הציגו חברי הפאנל את דרך העיסוק שלהם בנתינה החברתית. רעיה שטראוס סיפרה שבחרה ללכת בעקבות החזון של הוריה ואחרי שמכרה את מניותיה בשטראוס הבינה שבפילנתרופיה אפשר לעשות הבדל, אבל צריך לעשות זאת בכלים מקצועיים כמו בניהול.

היא סיפרה כיצד החליטה להתמקד בגליל המערבי, מקום הולדתה ומקום מגוריה עד היום והובילה תהליך של קפיצת מדרגה אזורית שם. לאחר ה-7.10.2023 עלתה עוד שלב והחלה לעבוד בכל רחבי הגליל וגם לראשונה לגייס כסף מתורמים נוספים לעוד פרוייקטים. "יצרתי אמון, כולם רוצים לעבוד אתי ואני הכי מאושרת בעולם".

אבנר סטפק דיבר על מעורבותו האישית בעשייה הפילנתרופית וגם הציג גישה יחודית שלו, שלפיה הוא תורם לעמותות רק למימון תקורות. "כל דולר לתקורה שווה בפועל 3 דולר ובלי מימון כזה עמותות קורסות".

נעם לאוטמן הציג את הדילמה בפילנתרופיה תאגידית, כולל החשדנות שיש כלפיה. ברגע שהכסף מגיע מהעסק, אז הוא מיושר עם האג'נדה של הארגון כמו שיפור המותג והגדלת המוטיבציה של העובדים. כאשר הפילנתרופיה נעשית באופן פרטי, לא משולב בה שום אינטרס והיא אחרת. הוא הוסיף באופטימיות שלאחרונה יש גידול משמעותי בפילנתרופיה ישראלית, אחרי שבעבר עיקר הכסף הגיע בעיקר בחו"ל.

רגע לפני סיום הפאנל, ביקשה מהם מיכל פוניה אלכסנדרון לתת טיפ לעסקים לא משפחתיים כיצד לקדם עשייה חברתית:

נאוה: תתנהג ותעשה בהתאם למה שאתה מאמין בו.

נעה: להוסיף מדידה לכל פעילות

יודי: חברות צריכות לאתר נושאים שיש להם נחיצות ואז דרך הנושא לגייס אנשים נוספים למשימה.

נעם: להתרכז במדידה ומקצוענות.

אבנר: לעסקים יש זמן, ידע וכסף ואנשים יכולים להפנות את המשאבים האלה לאן שצריך. והוסיף גם טיפ אישי: "תעשו טוב, זה חוזר עם ריבית והצמדה".

מיכל הציגה בכנס גם את מקומה של ההשקעה החברתית – האימפקט, כמי שעשויה לסייע לקיימות.

היא הסבירה שפעם הכרנו השקעות מסורתיות (שמבקשות להשיג תשואה) והשקעות פילנתרופיות (שמטרתן לעשות טוב. בהמשך הופיעו ההשקעות החברתיות (שמבקשות להרוויח כסף, אבל מצרפות גם הסתכלות חברתית). עכשיו יש דבר חדש שנקרא אימפקט שהמשקיעים בו רוצים גם להרוויח כסף וגם לעשות טוב. משברים מערכתיים כמו משבר האקלים, עזרו להגדיל את ההשקעה באימפקט.

סיכום: אורי גינוסר

צילום: עומר לוי

לינק לצפייה בהקלטת המפגש : 🎥

מיכל פוניה אלכסנדרון | חשיבה לטווח ארוך מאוד וכלכלה בין-דורית

ליאור פרנקל | ניהול בעולם החדש ומה רוצים העובדים מהדורות החדשים