כנס רגולציה פיננסית בצל המלחמה

הכנס ריכז על במה אחת את הרגולטורים הפיננסים המובילים בישראל: המפקח על הבנקים, יו"ר רשות ניירות ערך, הממונה על התחרות, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון (בפועל) ויו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. את הכנס הנחה מר משה פרל, מנהל המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא.

הכנס נפתח בדברים שנשא פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב וראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא. לדבריו, המחקר האקדמי מצביע בצורה חד משמעית על החשיבות הקריטית שבעצמאותם של הרגולטורים הפיננסים. אם אנחנו נאבד את העצמאות של הרגולטורים הפיננסים לטובת המערכת הפוליטית, הצעד הבא, ממה שאנחנו יודעים ברחבי העולם, הוא איבוד אמון הציבור במערכת הפיננסית ומפה הדרך למשבר פיננסי היא קצרה, ומאוד קשה לצאת ממשברים כאלה. על כן חשוב לבצר את עצמאותם של הרגולטורים הפיננסים ולא לאפשר למערכת הפוליטית לפגוע בעבודתם ולהפריע להם לעשות את העבודה המקצועית הנדרשת מהם.

ד"ר רועי  שלם וד"ר טל מופקדי, מנהלי פורום רגולציה כלכלית ותחרות במכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, הציגו את היסודות של הרגולציה הפיננסית בישראל. ככלל, הרגולציה הפיננסית היא מאתגרת מאוד. יש בה מתח מתמיד בין הרצון לקדם את התחרות, לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ולשמור על נכסי הציבור. כמו כן, היא צריכה להתמודד עם הקשיים המובנים של הענף: רצון הצרכנים לרכוש סל שירותים במקום אחד (פריקות/קישוריות); יתרונות לגודל וחסמי כניסה המונעים ריבוי מתחרים; והעובדה שהציבור ממעט להחליף ספקים - בשל נושאים הקשורים באמון, אינפורמציה אסימטרית וסיבוכיות גבוהה.

בשנים האחרונות שונתה הרגולציה באופן דרמטי וגם נוספו גופים חדשים המציעים לציבור שירותים שבאופן מסורתי היה מקבל מהבנקים. ככל שגדל נתח הפעילות שלהן, התחזק הצורך באמון בגופים הללו וברגולציה עליהם. הקריסה של הגופים "יונט קרדיט" ו"גיבוי אחזקות", כתוצאה מכשלים והתנהלות לקויה, מעלה חשש לבעיות רוחב בענף. על מנת שהענף יוכל להמשיך ולצמוח, יש צורך לשקם את האמון ואולי גם להדק את הרגולציה עליו.

יתר על כן, על רקע המלחמה ומצבה של ישראל בזירה הבינלאומית, מתחדדים האתגרים הבאים לתקופה הקרובה: איך משמרים את האמון בכלכלה הישראלית בכלל ובמערכת הפיננסית בפרט? איך מאפשרים למערכת לספוג את הקשיים והצרות של המשק הישראלי בטווח הקרוב? איך מאפשרים למערכת לאפשר היצע זמין של אשראי לאנשים ולחברות שצריכים אותו נואשות על מנת לשרוד, בעקבות אירועי המלחמה?

מר דניאל חחיאשוילי, המפקח על הבנקים, הדגיש כי למרות התפקיד של בנק ישראל בשמירה על היציבות הסיסטמית, הוא רואה ערך רב וחשיבות בהגברת התחרות במערכת. מערכת בנקאית תחרותית יכולה לתרום לרווחת לקוחות הבנקים, שכן היא יכולה להביא להפחתה במחירי השירותים הבנקאיים, למגוון רחב יותר של מוצרים ושירותים, לתמריץ חיובי לחדשנות ולהתייעלות, להגביר את ההכלה הפיננסית, ולשפר את השירות לצרכן ואף את האמון שלו במערכת. הפיקוח על הבנקים השקיע מאמץ רב בפיתוח התחרות בשנים האחרונות, והוא ימשיך לעשות זאת גם בשנים שיבואו, כאשר נמשיך לראות את הפירות מכך גם בעתיד הקרוב. בתוך כך, אנחנו צריכים להיזהר לא ליפול למלכודת בה אנו זונחים את קידום הצעדים המבניים ארוכי הטווח ונופלים לטיפול נקודתי מתוך תפיסה של כשל שוק בלתי פתיר, בעיקר בכל הקשור להתערבות בתמחור.

בתחום השמירה על היציבות, ישנם מספר מיקודים אסטרטגיים לפיקוח על הבנקים. ראשית, בשנים האחרונות סיכוני סייבר וטכנולוגיה היו סיכונים שמאוד הטרידו את הפיקוח. הוא עבד בנושאים הללו קשה מאוד, והם ימשיכו ללוות אותנו גם בשנים הבאות. את הטרנספורמציה שהמערכת הדיגיטלית עוברת שהיא שונה לגמרי ממה שהיה לפני 5-6 שנים. הטכנולוגיות החדשות שנכנסות מחייבות פעולות שיאפשרו לשמור על החוסן התפעולי של המערכת. שנית, החוסן הפיננסי של המערכת צריך להיות כזה שיעמוד בסיכונים הצפויים: עם עליית הריבית והאינפלציה גדלים סיכוני האשראי, ובעקבות המצב הגיאו-פוליטי הסיכונים הללו יחזרו לקדמת הבמה. שלישית, המוכנות לאירוע כשל. נפילתו של הבנק האמריקאי SVB היה שונה מכל אירועי הכשל הקודמים:  כמעט 30% מהפיקדונות נמשכו ביום אחד, וביום השני 60% נוספים. אירוע מסוג זה מבהיר כי יש חובה לחשוב מחדש על עולם היציבות והכשל, ולחדש את הסמכויות של הפיקוח בתחומים האלה ולוודא שהמערכת מוכנה, הן בהיבט של ניהול אירוע כזה והן בהקטנת האפשרות להדבקה בתוך המערכת. 

לדברי מר ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, חלק גדול מהרגולציה הפיננסית בימים אלו הופכת להיות יותר ויותר מורכבת ומכניסה יותר ויותר רגולטורים שחייבים לעבוד יחד בשת"פ. רשות שוק ההון מחזיקה בחלק הארי של המניות של החברות הציבוריות והבנקאות הפתוחה מתחברת לשירותי תשלום שרשות ניירות ערך עושה והרשות לאיסור הלבנות הון. בסוף הרגולציה הפיננסית יותר ויותר מורכבת ולכן היא מחייבת את כל הרגולטורים הפיננסים לעבוד יחד ובשיתוף פעולה.

אמון הוא המפתח לתפקודו של שוק ההון בתקופת משבר. בחודשים האחרונים התמקדנו בפעולות שתכליתן לשמור על אמון המשקיעים בשוק תוך שמירת כללי המשחק ובפרט מתן גילוי נאות למשקיעים. הנתונים מראים כי לכל אורך המלחמה שוק ההון הישראלי תפקד באופן מלא, והמשקיעים נתנו בו אמון תוך גילוי בגרות וחוסן. אחד האתגרים שיש לנו לשנה הקרובה לפחות זה לשמור על זה.

הציפייה היא שהממשלה תגייס לא מעט כסף בטווח הקרוב לשוק ההון הישראלי והעובדה הזו יוצרת חשש מדחיקה החוצה של ניירות הערך הקונצרניים. אחת הדרכים להתמודד עם זה היא לפתח יותר את השוק, פיתוח מכשירי שוק ולהביא שחקנים בינלאומיים לשוק. אנחנו נמצאים בנקודת זמן מאוד חשובה וקריטית לעניין זה והרשות עוסקת בכך לא מעט. הוקם גם צוות משותף עם הבורסה כדי לנתח את הפערים שיש לנו במכשירים בינינו לבין מה שיש בעולם, איפה אנחנו יכולים להשתפר ולהתקדם ל- best practice של העולם. כלומר, לצד האתגרים הלא פשוטים שתביא השנה הקרובה ישנה חשיבות להתמודד עם פיתוח ושכלול של שוק ההון הישראלי.

לדברי הגב' מיכל כהן, הממונה על התחרות, חשיבות התחרות בעולם הפיננסי בישראל היא עצומה. פירותיה של התחרות – מחיר זול יותר, איכות טובה יותר ומגוון רחב, נחוצים במיוחד לצרכן הישראלי. מהפרספקטיבה הזו, שניים מהמיקודים של רשות התחרות בעולם הפיננסי זה וטיפול בנושא מידע אישי ופריקות הסל הבנקאי.

בעולם הפיננסי המידע האישי של כל אחד ואחד מאיתנו הוא קריטי לתחרות, ובלי שיעבור למתחרים חדשים, יהיה קשה להם להציע הצעה תחרותית מול נותן השירותים הקיים של הלקוח. העובדה שהגופים הפיננסיים היום יכולים לקבל מידע על הלקוח היא באמת שינוי פרדיגמה. מה שיכול לעשות שינוי תחרותי עמוק הוא טיפול בעניין למי שייך המידע של הלקוח ומי יכול לקבל אותו. ההכרה המתקדמת וקיימת שהמידע האישי הוא של כל אחד ואחד מאיתנו. תפיסה זו רלוונטית גם בשווקים אחרים (בעיקר שווקים דיגיטליים) ולא רק בתחום הפיננסי. 

בחזון התחרותי של רשות התחרות היא לא צופה שוק מרובה בנקים – הן בשל חסמי הכניסה הגדולים והן בשל נושאי יציבות. על כן, בנושא הסל הבנקאי, הרעיון הוא לפרק אותו ולאפשר תחרות בכל מקטע, כך שהלקוח יוכל לבחור לקחת כל שירות במקום שהכי מתאים לו תוך השתמשות במידע שלו. לצורך זה יש צורך להוריד את חסמי המעבר של הלקוח. בשנים האחרונות נעשו הרבה רפורמות מבניות חשובות על מנת לאפשר את זה טכנית. כמו כן, צריך לדאוג שהמתווכים הפיננסים יהיו מתווכים אובייקטיבים שהלקוח יוכל לסמוך עליהם. אנו צריכים לאפשר לו להשוות. אנו צריכים להנגיש את הפריקות הזו ולהוריד את המורכבות הזו כדי שנוכל לא להתייאש ולהביא את התחרות בצורה הקיימת. לצורך כך יש גם צורך לאפשר לייצר מוניטין גם לגופים החוץ בנקאיים החדשים. כמו כן, נדרשת מבנה רגולציה גמיש, אשר יאפשר לכל גוף להיות מפוקח בהתאם לרמת הסיכון שלו. 

לדברי מר עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (בפועל), מערכת פיננסית איתנה ומתקדמת היא הכרחית לכלכלה חזקה וצומחת. בעשרים השנים האחרונות המערכת הפיננסית הישראלית עברה מהפכות חשובות שתומכות בהפיכת המשק ליעיל ותחרותי. ישנה חשיבות לשימור ההישגים של הרפורמות שבוצעו ובמקביל יש צורך לבצע את הצעדים הבאים לקידום החדשנות הטכנולוגית במערכת. במקביל, אנחנו כרגולטורים צריכים למצוא את נקודת האיזון בין השמירה על הצרכן לבין מתן ודאות מספקת למשק כדי לעודד את הפעילות העסקית ואת כניסתם של שחקנים זרים לזירה המקומית. במקומות שבהם קיימים כשלים שמשפיעים על הלקוח, אנחנו צריכים להמשיך לפעול כדי לחזק את השקיפות ואת ההוגנות.

לדברי הגב' עילית אוסטרוביץ-לוי, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, כסף הוא החמצן של ארגוני הטרור. איתור נתיבי המימון היא הדרך לסכל את היכולת של ארגוני הטרור לתפקד ולמנוע את התעצמותם. מאז ה-7 לאוקטובר פועלת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ביתר שאת לאיסוף מודיעין מהסקטור הפיננסי בישראל ובעולם על דרכי המימון של ארגוני הטרור ומסייעת לגופי הביטחון והאכיפה בארץ ולרשויות המקבילות לה בעולם לסכל ולהקפיא את הפעילות הפיננסית של ארגוני הטרור וארגוני הלוויין שלהם.

יאיר סרוסי, יו"ר מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, סיכם את הכנס והדגיש כי הרגולציה הפיננסית בישראל מתמודדת מזה שנים עם הצורך לשמור על יציבות המערכת מצד אחד, ולהגביר תחרותיות ולשמור על הצרכן מצד שני. בימים אלו של משבר, הדבר החשוב ביותר כדי לשמר אמון שנשבר ברוב המערכות השלטוניות הוא שמירה על מעמדם העצמאי והמקצועי של הרגולטורים. לבחור את החזקים והמוכשרים ביותר. חיזוק הסקטור הציבורי תהיה אחת המשימות החשובות ביותר לאחר סיום המלחמה.

הכותבים הם מרצים מן החוץ בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, יועצים כלכליים לגופים ממשלתיים ופרטיים ומנהלי פורום הגבלים עסקיים ורגולציה.

צילום תמונות: חן גלילי

לצפייה בהקלטת הכנס: