top of page

כנס המהלך האסטרטגי ה-35

היי-טק אחרי המלחמה – רב שיח וסיעור מוחות

16.1.24

שנת 2023 הייתה לא פשוטה עבור ההיי-טק הישראלי. לאחר הפסגות של ימי תום הקורונה, הגיע שפל משמעותי בגיוסים, שנבע מעליות הריביות בעולם בעקבות האינפלציה, הקטנת הצריכה והמחלוקות הפוליטיות בישראל. ואם זה לא הספיק, הגיעו אירועי 7 באוקטובר, ויצרו משבר חסר תקדים בחברה הישראלית.

כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, כאשר סימנים ראשונים של התייצבות החלו לצוץ, נערך באוניברסיטת תל אביב כנס, שארגן מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר, בנושא ההיי-טק אחרי המלחמה. הצמא למפגש אנושי, שעוסק בעתיד ושמנסה למצוא דרכים להתאוששות מהמצב, היה רב – ומאות משתתפים הגיעו כדי לצפות בדוברים.


ליאו ליידרמן, מרים שטילמן, דן אמיגה, יפעת אורון, יודפת הראל בוכריס ודב מורן

את הכנס פתח פרופ' משה צבירן, ראש מכון הורביץ, שציין את חשיבותו הרבה של ההיי-טק למשק הישראלי. "הענף מהווה 18% מהתל"ג, כ-50% מהייצוא ומעסיק 12% מהעובדים", אמר פרופ' צבירן – שהוסיף, כי הוא ממשיך לנסות להיות אופטימי, למרות הקשיים והאתגרים הרבים שאיתם מתמודדים המדינה והענף. "למרות גיוסי המילואים הנרחבים בחברות, הן שמרו על המשכיות עסקית, הוסיפו לספק את הסחורה ללקוחות, והדבר מעיד על החוסן הגדול של החברות בישראל ועל האנשים שעובדים בהן", אמר. השאלות אותן הציב פרופ' צבירן בפני חברי הפאנל היו האם זהו תיאור נכון של המצב לתפיסתם ומה צריך לעשות בהמשך השנה כדי לשמר את הישגי ההיי-טק בישראל.


ree

מנחה הפאנל, פרופ' ליאו ליידרמן, מביה"ס לכלכלה ע"ש ברגלס ומהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, אמר כי הוא מבחין בכך שמשקיעים רבים נמצאים כעת בעמדת המתנה, כדי לראות כיצד יתפתחו הדברים. "בשנה הקרובה הדבר החשוב ביותר הוא לנהל את הסיכונים העסקיים. אנחנו לא יודעים כמה זמן המלחמה תימשך, ובכמה חזיתות", המליץ.

ליאו ליידרמן

מרים שטילמן, שותפה בקרן הון סיכון טל ונצ'רס, אמרה כי "הימים הראשונים של המלחמה לוו בהלם מוחלט, הרבה מאוד עובדים גויסו למילואים ואחרים עסקו בהתנדבות. אני הרגשתי שהחובה שלי היא להמשיך ולדאוג לכלכלה ולהנעת המשק, לקבוע פגישות ולעזור לחברות לתפקד במידת האפשר". לדבריה, לצד הקשיים, היו לא מעט סימנים חיוביים. "ראינו חברות שעובדים שלהם הביאו רעיונות חדשים שחשבו עליהם במילואים, או חברות אחרות שהתמקדו בפתרונות ביטחוניים מהירים שנדרשו למצב הנוכחי, והצליחו לייצר מכירות או פיתוחים מעניינים לעתיד", אמרה. עם זאת, היא הדגישה שקיים קושי רב בגיוס כספים, בין השאר בשל ביטול אירועים וכנסים ולאור הפסקת הטיסות. "בסיכומו של דבר", אמרה, "אני מתרשמת ממופע מרהיב של חוסן. זהו פרק מפואר בתולדות ההיי-טק הישראלי. אם נמשיך להראות כושר עמידה, אני בטוחה שנצא מהמשבר מחוזקים".

מרים שטילמן

יפעת אורון, שותפה ומנכ"לית קרן ההשקעות בלקסטון ישראל, סיפקה בדבריה פרספקטיבה לנקודת הזמן שבה אנו נמצאים. "המצב של ההיי-טק היה קשה עוד לפני 7 באוקטובר, בשל נתוני המאקרו בעולם", אמרה, "עליית הריבית צמצמה את הכסף שפנוי להשקעות הון סיכון באופן משמעותי. למרבה המזל, חברות ישראליות רבות גייסו סכומים גדולים קודם לכן ונשארו עם עודפים לתקופה הנוכחית ולשנים הקרובות". גם לדברי אורון, החברות שבלקסטון משקיעה בהן בישראל הוכיחו עמידות רבה. "החברות הגדילו פרודוקטיביות ואנשים חיפו על החברים שחסרים. ראינו הירתמות גדולה והתגייסות". באופן אישי, סיפרה, "יומיים אחרי 7 באוקטובר, חזרתי למשרד וערכתי פגישות בזום, גם אם יצאתי באמצע בגלל אזעקה. האחריות שלנו היא בחזית הכלכלית ואסור לנו להוריד רגל מהגז". אורון הוסיפה, כי להערכתה, הנתונים שמצביעים על משבר בהיי-טק, בגלל ירידה בגיוסי ההשקעות או ירידה בהקמות חברות חדשות, אינם מדאיגים כפי שניתן לחשוב. "יש עדיין מספיק כסף ביחס לכמות ההזדמנויות", היא אמרה, "יש הרבה חברות שלא ממהרות לגייס כי אין צורך, או כי יש מחלוקת על רמות השווי שלהן. הירידה בהקמת חברות מושפעת גם מההצלחה של חברות רבות, שמגייסות עובדים שבמקרה אחר היו מעדיפים להקים סטארט-אפ".


יפעת אורון

יודפת הראל בוכריס, שותפה מנהלת בקרן ההשקעות בלמברג קפיטל בישראל, אמרה כי הקרן התמקדה בסיוע לחברות שבהן היא משקיעה, כולל באמצעות גיוס יועצים פסיכולוגים לעובדים ולמשפחות, ומנהלים מנוסים ששימשו כמנטורים למנכ"לים צעירים יותר, שלא חוו בעבר משברים כה משמעותיים. לדבריה, "היכולת של יזמים ישראלים להתמודד עם מצבים משתנים במהירות רבה הוכחה שוב באירוע הזה". הראל בוכריס ציינה כי, לאכזבתה, "המוסדיים הישראלים הקפיאו ראשוניים את ההשקעות". לעומתם, היא ציינה לטובה דווקא חברות בינלאומיות. "פנינו אליהן בבקשה להקדים רכישות, לשלם מקדמות ולסייע לחברות בישראל, ולפחות בהתחלה רבות מהם נרתמו לסייע. התמיכה בחודשים הראשונים הייתה יוצאת מן הכלל, אבל עכשיו זה כבר יותר מאתגר", הוסיפה.


יודפת הראל בוכריס

דן אמיגה, מהיזמים המובילים בישראל ומייסד משותף של חברת היוניקורן "איילנד", סיפר כי "יותר מ-40% מעובדי החברה היו במילואים". לדבריו, אם בימים רגילים הוא מנסה לנהל את החברה כמו קבוצת ספורט, שחותרת להישגים ולהצטיינות, תקופת המשבר דרשה מהחברה לתפקד גם כבית. "הרבה עובדים בחברה הם צעירים, בלי ממ"דים בבית, ללא מעגלי תמיכה – ואת זה הם יכלו לקבל במשרדי החברה". "הסברנו לעובדים", הוסיף אמיגה, "שמי שלא נלחם עם נשק, יכול להילחם עם מקלדת באמצעות תרומה לכלכלה". לדבריו, עמידות העובדים הרשימה אותו מאוד. "הדמו שעשו העובדים עכשיו לתוצרים שלהם, היה הכי טוב שלנו בשנים האחרונות".  אמיגה סיפר כי המשבר יצר קרבה בין תעשיית ההיי-טק לבין המגזר הבטחוני – שעשויה לפתח הזדמנויות חדשות. לדבריו, כרגע יש הזדמנויות משמעותיות בכל תחומי הדיפנס-טק. "הלקח הנוסף שלי קשור אלינו כחברה", הוסיף, "יש צורך בהתגייסות גדולה יותר של אנשים טובים לתרום למגזר הציבורי". אמיגה אמר גם כי במצב הנוכחי של ההיי-טק הישראלי, שבו נולדות פחות חברות, יש גם יתרונות. "זה גורם לריכוז של עובדים מוכשרים בחברות טובות, ולעבודה משותפת שיכולה לקדם אותן". 

דן אמיגה

דב מורן, אחד מחלוצי ומובילי תעשיית ההיי-טק בישראל זה עשרות שנים, ששותף בימים אלה בקרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס, ביקש להזהיר את התעשייה מהתעלמות מהמצב הקשה במדינה. "אי אפשר לנתק בין הדברים, להערכתי, אנחנו עוד לא בקרקעית. מאז המלחמה אין בכלל ביקורים מחו"ל והשקעות חדשות", אמר, והוסיף כי בישראל יש מחסור בקרנות שמשקיעות בחברות שנמצאות בשלבים מתקדמים. מחסור זה יוצר, לדבריו, תלות רבה מאוד במשקיעים מחו"ל. בהיבט האופטימי, אמר מורן, כי מהפיכת הבינה המלאכותית, יוצרת מקום עצום לחדשנות עתידית, וקרא להתמקד לצידה, גם בהכשרה, במחקר ובפיתוח בתחומי הבסיס של המדע. "היתרון של הישראלים הוא שאנחנו יזמים ב-DNA", אמר.

דב מורן

את הכנס סיכם יאיר סרוסי, יו"ר מכון הורביץ: "האירועים בחודשים האחרונים מחזירים בגדול את אלמנט הסיכון הישראלי הייחודי, בהשוואה לשאר העולם. מנגד, הם הוכיחו שוב את החוסן שלנו, שנובע ממעגלי התמיכה של החברה הישראלית. ההתגייסות של האנשים, גם לעבודה וגם לעזרה הדדית – הייתה מרשימה. מבחינה אסטרטגית, המדינה חייבת להשקיע יותר במחקר ובפיתוח, וכן במחקר באוניברסיטאות, ולא לקצץ. זה הבסיס", אמר.


יאיר סרוסי


צילום תמונות: חן גלילי


לעיון בכתבות על הכנס:

מעריב

17/01/2024 , מיכל גלנטי

https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-1068705


אנשים ומחשבים

17/01/2024, פלי הנמר

https://www.pc.co.il/featured/401678/



לצפייה בהקלטת הכנס:



bottom of page