כנס המהלך האסטרטגי ה-36

"בדרך כלל הפוקוס שלנו הוא על עולם העסקים", אמר בפתיחת הכנס פרופ' משה צבירן, ראש המכון, "הפעם - בגלל הסיטואציה, נראה לנו טבעי ונכון לעסוק בהיבטים האסטרטגיים שקשורים למדינה ולמצב בו היא נמצאת. אנחנו נמצאים בנקודת שבר חסרת תקדים, מעמדנו בעולם התערער, יכולת ההרתעה נחלשה, ואין לנו מענים טובים לאיומים אזוריים. התחושה היא שאין אופק ואין אסטרטגיה, ונשאלת השאלה מה הלאה?".

פרופ' יעל שטיינהרט, דקאנית הפקולטה לניהול ע"ש קולר, שנכנסה לאחרונה לתפקידה (והאישה הראשונה בתפקיד), הוסיפה כי "חשוב למנף את החשיבה האסטרטגית ולחשוב כמה צעדים קדימה כדי שנוכל להרים את הראש ולהתמודד עם המצב".

ד"ר רוית כהן מיתר, מנהלת המכון שהנחתה את הכנס, הדגישה את חשיבות פיתוח החוסן של מדינת ישראל ואת אחד האיומים המשמעותיים על החוסן שהוא אי הוודאות שאנשים חווים. היא הציגה סקר גלובלי חדש שלפיו ישראל נמצאת במקום השני בעולם במדדים של לחץ ודאגה בקרב תושביה, והסבירה כי "זה נובע בין השאר מאי הוודאות הגבוהה שקיימת במדינה, במיוחד לאור המצב, ולכן כדי להגביר את החוסן שלנו חשוב לדבר על התרחישים ועל מה שצפוי לקרות בעתיד. לשם כך אנחנו פה".

האלוף במיל' עמוס ידלין, נשיא ומייסד "MIND Israel", הרצה בכנס על הסביבה האסטרטגית של ישראל לאור מלחמת "חרבות ברזל" ואמר כי לצערו, "השיקולים האסטרטגיים של טובת המדינה לא תמיד נמצאים לנגד עיני המנהיגים המונחים יותר ע"י השרידות הפוליטית שלהם". לדבריו, מדינת ישראל, שהופתעה ב-7 באוקטובר, נמצאת כיום בליבו של מאבק לא רק מול חמאס, אלא גם במרכזו של מאבק אזורי עם האיראנים ושלוחיהם ושל מאבק בין מעצמתי בין ארה"ב לבין סין ורוסיה. לדברי ידלין, גם לאחר הדיפת  החמאס ממערב הנגב, בחרה ישראל בתגובה אסטרטגית שיעדיה היו נכונים - פירוק החמאס והחזרת החטופים - אך היא לקתה בהערכת הזמן העומד לרשותנו להשגת מטרות אלו. "יצאנו למלחמה כאילו שיש לנו את כל הזמן שבעולם, עם סיסמאות של כניעה ללא תנאי ושל ניצחון מוחלט, ייקח כמה זמן שייקח", אמר, "זה מבטא חוסר הבנה של מגבלות המערכה הפתוחה. ישראל היא לא מעצמה עולמית. האסטרטגיה שלנו תמיד הייתה מלחמה קצרה והכרעה ברורה. המתכננים באוקטובר 23'  לקחו השראה ממבצע "חומת מגן", אבל ביו"ש לא היו מנהרות הגנה של מאות ק"מ ולא היו חטופים".

ידלין הדגיש, כי אירועי השנה האחרונה פגעו במעמדה האסטרטגי של ישראל. "תפסו אותנו כמעצמה אזורית, מוערכת, נכסית וחדשנית - ברפואה, בחקלאות, בכלכלה, בהייטק – ולכן התייחסו אלינו בכבוד באירופה ובארה"ב, עכשיו אנחנו נתפסים כמו 'ילד הכאפות' של השכונה. מצבנו האזורי לא טוב, כוח ההרתעה שלנו נחלש... יש הרבה צבאות סביבנו עם משענות מעצמותיות והכרעה חד משמעית מולם איננה אפשרית". ידלין הזהיר, כי גם ההישג המבצעי המשמעותי ביותר של ישראל בשנה האחרונה - העמידה מול המתקפה הרחבה של טילים ומל"טים איראניים - עלול להביא לסכנה גדולה בעתיד: "ההצלחה המבצעית שלנו יכולה לגרום להם ללכת לכיוון הגרעין במקום לבנות על הטילים הבליסטיים שנכשלו".

במבט לעתיד, אמר ידלין, חשוב להבין כי לאחר 9 חודשי מלחמה הזירה השתנתה: "עזה כבר איננה במוקד למעט שחרור החטופים; האתגרים הם בזירה הצפונית ומול איראן. אנחנו צריכים להביט קדימה ולשנות את המגמה האסטרטגית שפועלת לרעתנו; ה"ניצחון האסטרטגי" בניגוד ל"ניצחון המוחלט" בעזה, צריך להתבסס על עסקת שחרור כל החטופים והפסקת אש בעזה, שיובילו להפסקת הלחימה בצפון ולהרחקת חיזבאללה מגבול הצפון, לנורמליזציה עם סעודיה ואולי גם ליצירת קואליציה אזורית, בהובלת ארה"ב, מול איראן".

אלוף משנה ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא״ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) במשרד הביטחון, סיפר בכנס על כך שמדינת ישראל מאותגרת יום יום ומתמודדת עם איומים ואתגרים בקנה מידה מעצמתי. בעידן ה-AI ההתפתחויות מהירות משמעותית ונדרש מאיתנו להגביר את הקצב כדי להמשיך ולשמר את היתרון האיכותי והעליונות הטכנולוגית. מיקוד וריכוז מאמץ בדגשי מנכ"ל משרד הביטחון - עצמאות ייצורית כחול לבן והאצת יכולות רובוטיקה ואוטונומיה ובינה מלאכותית, בנוסף לדגשי ראש מפא"ת - קיצור הזמן למבצוע יכולות ומיצוי הפוטנציאל האדיר של הסטרטאפ-ניישן ואימוץ טכנולוגיות דואל יוז, הם שיסייעו לנו להוביל בתחרות הלמידה העזה.

את הקושי בהתמודדות עם האתגרים הביטחוניים הזכיר בדבריו גם פרופ' אשר טישלר, הדקאן לשעבר של הפקולטה לניהול ע"ש קולר ומומחה לתקציב הביטחון של ישראל, שאמר כי הקצאת משאבים מספיקים בעבר למערכת הביטחון הייתה עשויה להוביל למצב טוב הרבה יותר, לרמת ביטחון גבוהה בהרבה מזו הקיימת בהווה. לדבריו, במשך שנים רבות תקציב הביטחון של ישראל היה נמוך מדי, תופעה שהובילה לבעיות רבות שנחשפו החל מה-7 באוקטובר.

טישלר הזכיר כי ההוצאה הביטחונית של ישראל הגיעה לשיא אחרי מלחמת יום הכיפורים, ומאז חלה ירידה בשיעור ההוצאה כחלק מהתמ"ג, עד לרמה של כ- 4% בלבד. "התוצאה היא שאיראן מוציאה פי שלושה מאיתנו", אמר טישלר, "הגענו למצב בו שיעור ההוצאה הביטחונית מהתמ"ג נמוך בהרבה מהראוי והרצוי, ולכן יש תחומים ומשקים שבהם צה"ל הגיע לאי כשירות מלאה או חלקית. התוצאה היא שצה"ל לא מסוגל לתת מענה ראוי לכל האיומים להם הוא נדרש לתת מענה. אין מספיק חיילים, מערכות, כלים ומטוסים לכל הזירות, אין מספיק חימושים והגנה על תשתיות אזרחיות במקרי חירום". טישלר הוסיף כי להערכתו, אחת מהסיבות שהובילו למצב זה, היא דווקא המסורת הישראלית של אלתור ושל הסתפקות במה שיש "היא שהובילה אותנו למצב בו התרגלנו לפעול במחסור". בסופו של דבר, העריך טישלר, תקציב הבטחון היה נמוך מדי בכ-20 מיליארד שקלים בשנה (במחירי 2024), במשך 20 השנים האחרונות. "תקציב בטחון הוא כמו ביטוח, שלא יהיה קיים כאשר אתה חוסך יותר מדי בעלויות. הנזק הכולל מהמלחמה עכשיו יעלה לנו לפחות 400 מיליארד שקלים".

במבט לעתיד, אמר טישלר, ניתן לראות כבר עתה את ההשפעות הגדולות החזויות של הלחימה על התקציב, שנובעות מעלויות גיוס המילואים, ההצטיידות בתחמושות ובכלים שונים, הירידה בתוצר ובעתיד גם מהטיפול בנכים ובמשפחות הנפגעים. "אנחנו צריכים לחזור עשור אחורה, לאזור בו נוציא על ביטחון ממקורות המשק כ- 6% מהתמ"ג, יחס המהווה את  המינימום הנדרש. אני אופטימי, ברור לי שהוצאה כזאת אפשרית למשק הישראלי, לא יקרה מדי, ותביא לנו רמת ביטחון ראויה".

יאיר סרוסי, יו"ר מכון אלי הורביץ שסיכם את הכנס, אמר בתגובה לדברי טישלר כי להערכתו, אירועי 7 באוקטובר לא נבעו בהכרח מחוסר בתקציב. עם זאת, הוא הסכים כי לישראל אין אורך נשימה מספיק כדי למשוך את המלחמה בלי קץ. "צריך לחשוב למה אנחנו חותרים, עכשיו וקדימה – ולקבל את ההחלטות האסטרטגיות הנכונות", סיכם.

צילום תמונות: יעל צור